אילת השחר (מלבי"ם) י״ד

« אילת השחר (מלבי"ם) י״ג אילת השחר (מלבי"ם) ט״ו »

1 מלבי"ם פתח ↗

ואם בעיניו עמד הנתק: אי אפשר לפרש זה כמו מ"ש בפסוק ה "והנה הנגע עמד בעיניו" שבין לפירוש המפרשים שם שעמד בעיניו היינו שלא פשה, פה אי אפשר לומר כן – הא אם לא פשה בסוף שבוע שני טהור גם בלא שער שחור. ולפירוש חז"ל שם שבעיניו פירושו בגווניו, שעמד בא' מד' מראות, הנה הנתק אין לו גוון ומראה... לכן פירשוהו חז"ל על עיני הכהן הרואה- אם בעיניו של הכהן המוזכר תחלה "וראהו הכהן" עמד הנתק ונשאר על מעמדו שפשה ויש בו שער צהוב, בכל זאת אם שער שחור צמח בו נרפא וטהר. ואחרי העיון במקרא ראיתי שיש הבדל במלת "בעיניו" בין אם בא עם פעל ראה ובין אם בא לבדו. כשאמר "ראה בעיניו" פירושו תמיד שראה הדבר בעיני עצמו לא על ידי אחרים שספרו לו שראו: "עתה ראיתי בעיני" זכריה ח,ט, "וראה בעיניך" דברים ג כז, "הראיתיך בעיניך" שם לד ד, "וראה בעיניך" יחזקאל מ ושם מד והוא עפ"י הכלל שכללנו באה"ש כלל יג אבל כשבא מלת "בעיניו" בלא פעל "ראה" הוראתו הוא להפך – שהדבר נדמה כך לעין המשיג הגם שלפעמים לא יהיה כן בעצם המושג כלל, רק על הדמיון: "והייתי בעיניו כמתעתע" בראשית כז, "ויהיו בעיניו כימים אחדים" שם כט, "והוא היה כמבשר בעיניו" ש"ב ד, "כי הוא צדיק בעיניו" איוב לב, "דרך אויל ישר בעיניו" משלי יב, "ראית איש חכם בעיניו" משלי יב, "ראית איש חכם בעיניו" שם כו. ועל כוונה זו בא גם פה על דמיון הכהן שנדמה לו וכפי הנדמה בעיניו נדמה לו שעמד הנתק ונשאר בכחו אחר שפשה ויש בו שער צהוב בכל זאת האמת אינו כפי דמיון עיניו כי אחר ששער שחור צמח בו נרפא ולפ"ז אי אפשר למעט בנו או תלמידו שזה רק אם היה כתוב "ואם ראה בעיניו" שמלת בעיניו הבא אחר פעל "ראה" ממעט אם ראה ע"י אחר אבל כשכתוב מלת "בעיניו" בלא פעל "ראה" הוראתו בהפך ואין בזה משמעות שיראה בעיניו דוקא ולא ע"י אחר, בן ותלמיד כי פירושו הוא שנדמה בעיניו. וז"ש בעיני בנו בעיני תלמידו מנין ת"ל ואם בעיניו

1 ויש הבדל בין כשאומר "ראה בעיניו" – שבא לדייק שראה בעיני עצמו כנ"ל, ובין כשאמר "בעיניו" בלא פעל 'ראה'. כמו "חכם בעיניו" שפירושו שנדמה לו שהוא כן ואינו כן. תזריע ס' קלו

« אילת השחר (מלבי"ם) י״ג אילת השחר (מלבי"ם) ט״ו »